היי קוראים לי מיה,והחיים שלי הם לא כמו של כולם.
הכל היתחיל כשהייתי בת שבע, אני הלכתי עם בני דודים שלי לים הכל היה בסדר אכלנו פירות ושתינו ברד והיה ממש כיף אבל אחרי זה משהו לא הכי טוב קרה.
דוד שלי אמר לנו ״ילדים נועם נעלם״(נועם זה אח שלי)הוא חילק אותנו לקבוצות ויצאנו לחפס אותו מיד,
אחרי כמה דקות כולם חזרו ורק אני לא חזרתי,
הסיבה שרק אני לא חזרתי היא כי אחרי שעמדנו לחזור אני ראיתי אותו
,טוב לפחות חשבתי שראיתי(ואם באמת ראיתי אותו את זה תגלו לבד)
אז אני צללתי עם בלון חמצן אחרי הקול ששמעתי,
כל הזמן אני אמרתי לאצמי בלב״מיה לא משנה מה את לא מוותרת״
אני לא חשבתי פעמיים ומצאתי אותו בסוף,
אחרי שמצאתי אותו קשרתי עם עוגן את המצוף שהיה לי בתיק
(הוא לא היה מנופח)התחלתי לעלות למעלה.
כשהגעתי למעל המים ניפחתי את המצוף ככה שאני יוכל לחזור לשם.
שחיתי ליבשה וכשהגעתי כולם אמרו לי״איפו היית״בן דוד שלי יהונתן אמר, אני עניתי להם ״אני חיפשתי את נועם״
דוד שלי אמר״ למה לא ביקשת אזרה יכל ליקרות לך משהו את רק בת שבע!״
״אני יודעת אבל אני מאצתי אותו״
בן דוד שלי ליאו אמר לי״אין סיכוי חיפשנו אותו בכל מקום״
עניתי לו״אני אפילו יראה לכם רק צריך את הסירה בישביל שנוכל לסחוב אותו״
עלינו לסירה ושטנו עד המצוף,
ליאו+יהונתן+לורי צללו לקחת אותו.
ליפני שהם הלכו אמרתי להם״רק אני מווקשת מכם להיזהר על עצמכם ועל נועם״
הם ענו לי ביחד״אנחנו ניזהר אנחנו מבטיחים לך״
רוצים עוד פרקים?😀🌈❤️