Chào các bạn! Vì nhiều lý do từ nay Truyen2U chính thức đổi tên là Truyen247.Pro. Mong các bạn tiếp tục ủng hộ truy cập tên miền mới này nhé! Mãi yêu... ♥

פרק 5.

תהנו [:

הוא הנהן והסתובב אלי חזרה. הסתכלתי למטה על נעליי לפני שהרמתי את מבטה חזרה ואמרתי, "אני רוצה לומר סליחה."

הוא הרים גבה וראיתי שעשוע בעיניו אבל התעלמתי מכך. אני חייבת לעשות את זה.

"צדקת; אני לא מכירה אותך ושפטתי אותך לפני שהכרתי אותך. גם הייתי עצבנית בגלל כמה דברים אחרים והוצאתי את כל התסכול שלי עליך. אני מצטערת."

הוא חייך אלי ואמר, "זה בסדר אני. אני מבין."

חייכתי אליו והקלה הציפה אותי. נאבקתי בדחף לחבק אותו ובמקום זה הושטתי את ידי, "השם שלי הוא אנני קנדי ואני רוצה להתחיל מחדש."

הוא חייך ולחץ את ידי, "השם שלי הוא חביאר מת'יוס ואני אוהב את השיער שלך."

הסמקתי, אבל פשוט צחקתי והתעלמתי מזה. אמרתי לו לילה טוב כשראיתי שהשעה הייתה כבר כמעט חצות ורצתי חזרה החוצה לקראוון שלי. רוז ולינדזי כבר ישנו, אבל אני הייתי מאוד ערנית ונרדמתי בסביבות השעה שלוש.

לרוז ניתנה העבודה הבלתי אפשרית להעיר אותי. נאנחתי והתגלגלתי לצד השני, אבל היא הרביצה לי עם מגזין מגולגל.

"קומי, קומי וקומי. הולך להיות יום גדול היום!" דחפתי אותה ממני ושמעתי חבטה ברצפה. התעלמתי מזה אבל רוז צעקה, "את הרגע דחפת אותי מהמיטה!! את הולכת לשלם כלבה!" היא אמרה בקול סדיסטי.

או-או.

טיפסתי מהמיטה במהירות, ירדתי בסולם בזהירות ונעלתי את עצמי בשירותים בזמן שהיא צחקה ברשעות. לילה אחד נשארנו ערות וחשבנו איך לתקוף את לינדזי. אין לי מושג מה היא מסוגלת לעשות לי. במקום להיכנס לפאניקה קפצתי לתוך המקלחת והעברתי עשרים וחמש דקות בלהתקלח, לפני שהבנתי שהשתמשתי בכל המים החמים בקראוון.

לינדזי הולכת להרוג אותי.

יצאתי מהמקלחת ועטפתי את עצמי במגבת כשהבנתי שאני חייבת לצאת בשביל לקחת את הבגדים שלי. נאנחתי ופתחתי את הדלת בזהירות, ובדקתי שאין אף אחד לפני שיצאתי מחדר המקלחת, מצאתי את המזוודה שלי והוצאתי חולצה ישנה וגדולה וטייץ שחור. נעלתי את הרייבנס הלבנות שלי ויצאתי החוצה. לא היה שום סימן לרוז ואני התחלתי לדאוג.

הלכתי לחדר האוכל ובמקום לשבת ליד רוז, הלכתי והתיישבתי ליד טליה. כשהסתכלתי על רוז היא נתנה לי חיוך ערמומי ואני בלעתי את רוקי.

אליוט ביקש את תשומת הלב של כולם וסיפר לנו מה התוכנית לשבוע לפני ההדחות בראשון.

השבוע הוא האתגר האתלטי. אין לו השפעה גדולה, אבל הוא עוזר לחביאר להחליט מי לשלוח הביתה. אחרי ההדחה הקרובה ישארו רק עשרים וחמש בנות. התוכנית היתה די פשוטה.

כל מה שהיינו צריכות לעשות השבוע הוא לשחק בחמש סוגי ספורט שונים. סידרו אותנו בקבוצות של עשר והתחלפנו בחמש סוגי הספורט. לשמחתי אני בקבוצה עם רוז וטליה, ולצערי גם עם לינדזי. יש עוד שש בנות אחרות בקבוצה שלנו, אבל כולן נדבקו ללינדזי. אנחנו בקבוצה מספר 5.

היום אנחנו נשחק כדורגל וכדורשת. זה אירוני בגלל שאני שונאת כדורשת אבל אוהבת כדורגל. כל ילדה קיבלה זוג נעלי אדידס שיכולנו לשמור, מגיני שוקיים וגרביי כדורגל. אדידס ספונסרית של התוכנית, ואחת מהספונסרים של חביאר, אז ברור שזה היה מאורגן. כולנו חזרנו לקראוון ולבשנו מכנסיים קצרים. למזלי הבאתי מכנסי ריצה, לא כמו לינדזי שצריכה לשחק עם שורטס ג'ינס ממש קצרים, מה שאני קוראת לו תחתוני ג'ינס. התחת שלה בלט החוצה והיא אפילו לא רצה עדיין.

שיחקנו נגד קבוצה מספר 1 וברגע שעלינו על המגרש המשחק התחיל. הייתי חלוצה עם רוז, ששיחקה די טוב. אני לא מופתעת עם הרגליים האלה שלה. שמנו את לינדזי כקשרית, והיא פחדה מהכדור. אין מצב שנשים אותה בשער או בהגנה.

באמצע המשחק חביאר בא לראות אותנו משחקות ובסוף המשחק אנחנו ניצחנו, שבע שתיים.

בהמשך השבוע שיחקנו כדורשת, כדור בסיס, הוקי וכדורסל. בטח ירדתי חמש קילו עד יום שישי. גופי כאב מכל ההתעמלות, אבל זה משתפר.

אני מקווה שאני אהיה יותר בכושר מלילי כשאני אחזור הביתה. ההדחות בעוד יומיים ולכל הבנות יש זמן חופשי. אני חושבת שכמה בנות ניסו להתגנב לתוך הארמון ולחדר של חביאר, אבל ג'ונו אמר לי שחביאר נסע ליפן בשביל לקדם את האלבום האחרון שלו. המאמצים של הבנות היו מבוזבזים.

רוז ואני לבשנו מכנסי טרנינג וגופיות. יצאנו מהקראוון בשביל לנשום קצת אוויר נקי במקום ספריי השיער של לינדזי. ישבנו על המזח ואני הבאתי את הגיטרה שלי. השתוללנו ושרנו שירים אקראיים.

ניגנתי כמה תווים אקראיים ורוז התחילה לרקוד בלט מאולתר וצחקה באותו הזמן. לצערנו קצת לפני חצות בחור מהשירות החשאי בא וביקש מאיתנו לחזור לקראוון.

זה היה בוקר יום ראשון, וסופסוף כל הצרחות והרכילויות מהבנות האחרות גוועו. הן היו מתוחות מכך שעשרים וחמש בנות יחזרו היום הביתה. מספר סטיילסטים התרוצצו בינינו, ומסתבר שעשרים וחמש הבנות שישארו יקבלו סטיילסט אישי.

ג'ו הלבישה אותי בחולצה לבנה ופשוטה של הביטלס וחצאית עור גבוהה. היא נתנה לי לנעול את האולסטאר הלבנות הגבוהות שלי ואמרה שזה נותן לי את מראה 'הילדה הרעה' שלי. אין לי מושג למה היא חושבת שאני 'ילדה-רעה'. היא החליקה את השיער הכהה שלי לשם שינוי, ואיפרה את עיניי הכחולות-סגולות במסקרה ואיילינר.

 ראיתי את רוז לבושה בשמלה לבנה ואלגנטית עם שרוולים. השיער שלה היה פזור ומתולתל והיא נעלה אולסטאר נמוכות בצבע ירוק בהיר. ראיתי את לינדזי מתווכחת עם אחת הסטיילסטיות. היא לבשה שמלת עור ורודה צמודה ונוצצת בזמן שהסטיילסטית החזיקה שמלה צנועה יותר בצבע ורוד בייבי שבכנות הייתה נראית נהדר עליה, אבל עכשיו היא פשוט נראתה כמו זונה עם עקבים ורודים בגובה 20 סנטימטרים.

שמעתי את רוז מגחכת לידי והצטרפתי אליה. ג'ו ראתה מה קורה וגלגלה את עינייה אבל חייכה. ג'ו מאוד נחמדה ומאוד יפה. יש לה שלושה ילדים בבית עם בעלה, אבל היא מבזבזת את הזמן שלה בלגרום למפורסמים להיראות טוב.

הובילו אותנו לבמה שונה בסלון. אליוט עמד על הפלטפורמה העגולה כשאור הזרקורים מכוון עליו ועלינו הבנות שיושבות בצדדים, 25 בכל צד. יכולתי לראות את חביאר עומד בצד, מדבר עם ג'ונו. עוזר, זה שרוז פלרטטה איתו, החזיק מגש עם 25 ורדים לבנים. הסתכלתי על לינדזי שנראה היה שהיא מחייכת לאליוט. הסתכלתי על אליוט וראיתי אותו מדבר עם בחור גדול בגיל הביניים. הוא לבש חליפה ועניבה ו'צעק' עשיר. העברתי את מבטי בין לינדזי והאיש, ראיתי את הדמיון ביניהם והנחתי שהוא אבא שלה.

אבל מה הוא עושה פה?!

שיר הפתיחה של התוכנית החל להתנגן ואליוט הציג את התוכנית. הראו קטעים מהשבוע האחרון שלנו הבנות משחקות.

לבסוף אליוט התחיל את ההדחות כשחביאר עלה על הבמה עם העוזר. אנחנו הבנות נעמדנו, וחביאר יבוא ויתן ורד לכל בת שהוא מדיח. כמה בנות בכו, אחרות צרחו בהיסטריה.

כשהוא הגיע לשורה שלי הסתכלתי עליו בציפייה, אבל הוא אפילו לא הסתכל לכיווני. ראיתי שנשאר לו רק עוד ורד אחד והייתי מופתעת כשראיתי את חביאר נותן אותו לילדה ליד רוז.

הוא הלך ברוגע חזרה לבמה כאילו שהוא לא ניפץ את החלומות של עשרים וחמש בנות כרגע. המצלמות צילמו אותו נותן לכל בת שהודחה חיבוק כשהן עזבו. אליוט אמר כמה דברי סיום, אבל משהו שאמר תפס את תשומת ליבי.

"מעכשיו הולך להיות שינוי ענקי בתוכנית!"

ראיתי שחביאר נראה המום.

"מעכשיו, חביאר לא יבחר את מי הוא לוקח לנשף המפואר, אלא לאמריקה תהיה זאת שתעשה את הבחירה. אתם יכולים לסמס את הבחירה שלכם במשך השבוע למספר שמופיע על המסך. לילה טוב אמריקה!"

ג'ונו צעק 'קאט!' ואליוט ירד מהבמה במהירות בשביל להתחמק מהמבטים המבולבלים והשאלות שנזרקו אליו על ידי הבנות והמפיקים. הסתכלתי על חביאר שעדיין עמד במקומו המום. אחר כך הוא נראה עצבני והסתכל במבט רצחני על המקום בו אליוט עמד לפני שנייה. לבסוף הוא הרים את מבטו ועיניי פגשו את עיניו. הוא הסתכל עליי במבט ריק לפני שמשך בכתפיו, עדיין עצבני, וירד מהבמה.

רוז הלכה לכיווני וחייכה, "אנחנו הולכות לישון בחדרים אמיתיים עכשיו, חדרים משלנו!"

חייכתי כשנזכרתי ש25 הבנות האחרונות עוברות לתוך הארמון.

הלכתי לקראוון והוצאתי את המזוודה והגיטרה שלי. ראיתי את לינדזי נאבקת עם התיקים הרבים שלה שמלאים במי יודע מה. הלכתי לחדר הישיבות וראיתי את המפה. הבנות יהיו בחמש קומות שונות, חמש בנות בכל קומה. ראיתי שאני בקומה החמישית, קומה מתחת לעליית הגג או מה שזה לא יהיה שיש בקומה השישית.

מצאתי את המעלית המפוארת עם רוז והגענו לקומה שלנו בשניות. הרצפה הייתה מכוסה בשטיח אדום מלכותי והברים שגידרו את המרפסת היו עשויים מזהב אמיתי.

בצד אחד של המרפסת הפנימית היה פסנתר כנף שחור קטן, ממול החדר שלי.

על הדלת שלי היה כוכב ורוד ומנצנץ והשם שלי היה מודפס עליו בזהב. חייכתי כשראיתי שרוז היא השכנה שלי בדלת ליד.

פתחתי את הדלת וחייכתי כשראיתי את החדר שלי. קיר אחד שלם היה עשוי מזכוכית והשקיף על הנחל והגן היפה. הקיר השני היה בצבע לבן חלק וידעתי שאני הולכת לתלות עליו פוסטרים ותמונות. מתחת לחלון הייתה מיטה זוגית מכוסה במצעים פרחוניים והרבה כריות. מנגד לקיר אחר היה שולחן עבודה עם מדף ספרים חצי מלא לידו, וליד הקיר השני היה ארון ענקי.

הנחתי את הגיטרה שלי ליד השולחן, ואת הכמות המצומצמת של בגדים שלי בארון. הוצאתי את הלפטופ שלי והתחברתי לווי - פיי.

המעריצים בדף היוטיוב שלי ביקשו עוד סרטון, וחייכתי כשראיתי את התמיכה שלהם. גם הבחנתי שמאז שאני בתוכנית מספר המנויים שלי עלה בצורה דראסטית.

אולי אני צריכה להודות לתוכנית הזאת או משהו.

ראיתי תגובה שגרמה לי לגלגל את עיניי בהתחלה, אבל אחר כך חשבתי על זה.

@ilovexavier: את צריכה לעשות קאבר לאחד מהשירים של חביאר מת'יוס כשאת בתוכנית!!

התגובה קיבלה די הרבה לייקים ועוד כמה מעריצים הסכימו. אפילו שלא עשיתי קאבר להרבה אמני פופ החלטתי שאולי אני צריכה לנסות. השיר פופ היחיד שעשיתי לו קאבר הוא בסט סונג אבר של וואן דיירקשן. אני שיניתי אותו לגמרי, ונראה שהמעריצים אהבו את זה.

חיפשתי כמה שירים של חביאר ביוטיוב ומצאתי אחד שחשבתי שאני יכולה לשנות למשהו שאני אוהב. הוא אחד מהשירים הכי מוכרים שלו, והוא היה מאוד קצבי ומלא במוזיקה אלקטרונית.

אחרי שמצאתי את התווים ביוטיוב שיניתי כמה תווים והוספתי כמה אקורדים שיתאימו לקול שלי. שיניתי את הקצב של השיר והאטתי אותו, שיניתי והורדתי כמה שורות והוספתי עוד כמה משלי.

לבסוף, סידרתי את החצובה והמצלמה שלי והתיישבתי על המיטה כך שהחלון והנוף היו ברקע.

הקלטתי את הפתיחה של השיר כמו שאני תמיד עושה בסרטון ההסבר שאני מעלה שעה לפני הקאבר.

"היי," חייכתי חיוך רחב למצלמה, "כמו שחלק מכם בטח יודעים אני בתוכנית עם החביאר מת'יוס," גלגלתי את עיניי, "בכל מקרה, למרות אי הרצון שלי להשתתף בהתחלה וההיכרות החצופה שלי עם חביאר, אני מאוד נהנית בתוכנית עם החברה החדשה שלי רוז. אני עדיין מתגעגעת הביתה, אבל אני מקווה שזה יהיה שווה את זה בסוף."

חייכתי שוב, "כמה מכם ביקשו שאני אעשה קאבר לאחד מהשירים של חביאר בגלל שאני בתוכנית, ולמרות שאני לא עושה דברים כאלו בדרך כלל החלטתי לעשות קאבר! שיניתי חלק מהשיר ואני מקווה שאתם תאהבו אותו. השיר שאני הולכת לעשות לו קאבר הוא Big Lights. אני אראה אותכם בעוד שעה!"

כיביתי את המצלמה שלי וערכתי את החלקים בהתחלה והסיום כשאני הולכת למצלמה בשביל להדליק ולכבות אותה.

העלתי את הסרטון ותוך עשרים דקות קיבלתי תגובות מתרגשות ולייקים. אחרי חמישים דקות הקלטתי את השיר עם הגיטרה האקוסטית שלי.

פרטתי את האקורדים הראשונים בגיטרה שלי לפני שהתחלתי לשיר בקצב איטי יותר.

Walking 'round

The city which never sleeps

Neon signs and headlights

As we take a wonder

'Round these big lights

המשכתי לשיר ודילגתי על הפזמון הראשון, ניגנתי את הגרסה השנייה ושרתי את הפזמון בעדינות.

And these big lights

Flash and twinkle

And blind my eyes

As we take a woder

'Round these big lights

המשכתי לגרסה השלישית ואז חזרתי לפזמון. חזרתי על הפזמון לפני ששרתי את המעבר באקפלה. עצמתי את עיניי ואיבדתי את עצמי במוסיקה.

And these big lights

Hide my face

Hide my eyes

And I lose my sight

Of what's ahead

And I try my best to see

But these big lights

Wash out all colours

Left to see

לסיום חזרתי על הפזמון ברכות עד שסיימתי את השיר. פקחתי את עיניי וחייכתי אל המצלמה ונופפתי אליה לשלום.

"תודה שצפיתם. אני יודעת שזה לא דומה לגרסה המקורית, אבל אני מקווה שאהבתם את זה."

קמתי וכיביתי את המצלמה, ואחרי שערכתי את הסרטון העלתי אותו בדיוק שעה אחרי הסרטון הראשון. יצאתי מהיוטיוב והחלטתי לא לבדוק את התגובות עד למחר בבוקר.

התעוררתי מנקישה על הדלת ורוז התפרצה פנימה, מחייכת.

"אני יכולה לקבל את החתימה שלך?!" היא צווחה עליי ואני הסתכלתי עליה מבולבלת. היא גלגלה את עינייה ודחפה את האייפד שלה לפניי. הוא היה על עיתון אינטרנטי והסתכלתי על הכותרת.

מתחרה ב Search for Cinderella, כוכבת יוטיוב בסתר, עושה קאבר לשיר של חביאר מת'יוס!

קראתי את המאמר שדיבר על הקאברים הקודמים שעשיתי ואם מה שאני עושה גורם לי לקבל עוד הצבעות מאמריקה או לא. הוא אפילו הזכיר את ההיכרות הבוטה שלי בהתחלה עם חביאר ואני גלגלתי את עיניי.

רוז הסתכלה עליי בחיוך, "ראיתי את כל הסרטונים שלך ועכשיו אני המעריצה מספר אחת שלך!" צחקתי עליה.

"תודה רוז, אני רק מקווה שאליוט לא יציק לי על זה. הייתי עושה סרטון בכל מקרה בזמן שאני פה, אם זה היה אחד מהשירים שלו או לא."

"אני יודעת, וזה היה הרבה יותר טוב מהמקורי בכל מקרה," היא אמרה. חייכתי אליה והיא הלכה כדי שאני אוכל להחליף בגדים. בדקתי את התגובות על הסרטון וראיתי הרבה אנשים שהגיבו 'יותר טוב מהמקורי' . תגובה אחת תפסה את עיני והיא אמרה, "אני אוהבת את שתי הגירסאות כל כך, אבל הגרסה הזאת נתנה לשיר המקורי משמעות עמוקה יותר, כאילו שחביאר באמת ניסה להגיד משהו; במיוחד במעבר."

הייתי חייבת להסכים איתה. כשחיפשתי את המילים של השיר המקורי ראיתי את המעבר וחשבתי שחייבת להיות לו משמעות מעבר לאורות הגדולים בעיר שלעולם לא מפסיקה.

חיפשתי את השיר בגוגל ומצאתי שזה השיר היחיד שחביאר כתב באלבום. הייתי מופתעת לראות שכל השירים האחרים היו על בחורות כוסיות, לשכב איתן וכאלה. זה לא היה ישיר אבל אם מסתכלים על המילים מקרוב מספיק אפשר לראות את זה.

 משכתי בכתפיי והחלפתי בגדים לג'ינס קרעים בצבע תכלת, חולצת משבצות עם שרוולי שלושת רבעי מופשלים, ונעלתי את האולסטאר הלבנות שלי. קלעתי את שיערי בצמה לאחור וניגבתי את פניי במגבוני פנים, לא טורחת להתאפר כי ג'ו תעשה את זה בשבילי מאוחר יותר.

ירדתי במדרגות לארוחת הבוקר וראיתי כמה בנות עדיין בפיג'מות שלהן, כולל רוז. כמה בנות היו לבשות בשמלות צמודות וקצרות, למרות אויר הבוקר הקר.

לקחתי לי צלחת וארוחת בוקר שכללה בייקון וביצים ושוקו חם, והתיישבתי עם רוז וטליה שדיברו על ריקוד. הצטרפתי לשיחה שלהן כשפתאום שמעתי קול של סכו"ם נשמט על השולחנות. הרמתי את מבטי וראיתי את רוב הבנות בפיג'מות שלהן בלי איפור נראות חיוורות כמו רוחות רפאים לפני שרצו במעלה המדרגות.

"מה קרה?" שאלתי את רוז.

היא חייכה, "הוד מעלתו מכבד אותנו בנוכחותו." הסתכלתי הצידה וכמובן ששם היה חביאר עם ג'ונו, הצלם. הם דיברו והחזיקו את צלחות ארוחת הבוקר שלהם.

הוא הסתכל עלי ונתן לי חיוך קטן, שהחזרתי כשנזכרתי שהתחלנו מחדש.

הסתכלתי חזרה על החברות שלי שלא ראו את החלפת החיוכים הקטנה שלנו ועדיין דיברו על משהו שקשור לפוינט. הרגשתי את הכיסא לידי זז וראיתי את ג'ונו מתיישב לידי ואת חביאר מתיישב ליד טליה שהסמיקה, ביישנית כרגיל.

"בוקר בנות," ג'ונו בירך אותנו. ענינו לו לשלום ואז כולנו התחלנו שיחה אינטליגנטית על הפלות. אני לא יודעת איך התחלנו לדבר על זה, אבל כולנו היינו די להוטים.

אחרי כמה דקות בערך עשר בנות ירדו במדרגות עם השיער שלהם מסודר מוברש ואחרי מחליק, האיפור שלהן מושלם והבגדים שלהם איכשהו צנועים אבל לא מתאימים למזג האויר. לינדזי לבשה מכנסי שורטס גבוהים שוב, אני מתכוונת תחתונים, וגופיה לבנה. היה קפוא!

הבנות מיהרו להתיישב בצד השני של חביאר, וההמולה הייתה רועשת. הבחורים מהשירות החשאי פתאום נראו עירניים יותר. לינדזי הסתכלה על שלושתינו במבט רצחני עם קבוצה של עוד כמה בנות. לא יכולתי להתמודד עם הצווחות מסביבי אז קמתי עם הצלחת הריקה שלי. הסתכלתי על ג'ונו וחביאר בזמן שרוז וטליה נעמדו איתי, "אני אראה אתכם אחר כך," מלמלתי אליהם. חביאר הסתכל עלי במבט מוזר, אבל אני התעלמתי ממנו ועליתי לחדר שלי. גיחכתי כששמעתי את רוז וטליה יוצאות על הבנות הצורחות, במיוחד על לינדזי.

כולנו הלכנו לחדר שלי, והן עזרו לי להדביק דיסקים ישנים, תמונות ופוסטרים על הקיר שלי, האחד עם הארון. בזמן ארוחת צהריים ירדנו במדרגות שוב והיינו מופתעות לראות את אליוט, שאף פעם לא אכל איתנו.

כשכל הבנות הגיעו הוא חייך לכולם וראיתי שהמצלמות צילמו.

"אז, האתגר של השבוע יהיה רק במשך יום אחד והוא יתקיים ביום חמישי. מחר, אנחנו נעשה משהו שונה בשביל להכיר כל אחת בנפרד. בקבוצות קטנות של פחות מארבע בנות, אנחנו נלך למרכז העיר ונעשה שופינג!"

חלק מהבנות צרחו מההודעה הזאת. יש אנשים ממש חומרניים בעולם.

"כל אחת תקבל 500$ במזומן מטעם הקניון של אמריקה, ספונסר של התוכנית."

הסתכלתי על לינדזי וראיתי אותה מגחכת. אבא שלה בטח קשור לזה איכשהו.

קריאות עידוד נשמעו בגלל החדשות האלו. מחר אנחנו נלך לעיר למרכז השופינג הכי גדול בקליפורניה. לא אכפת לי ללכת לשופינג, אבל זה לא משהו שהייתי עושה כל סופשבוע עם חברות שלי בבית.

אחרי שנמסרה ההודעה, בנות דיברו ביניהן בהתרגשות על מה הן יקנו. טליה ורוז רצו ללכת לחנות ריקוד, ואני תהיתי אם יש שם חנות יד שניה כלשהי.

בואו נצא לשופינג!

אני רוצה להמליץ על סיפור בשם 'Idiot - Zayn Malik'

שנמצא במשתמש של movelikezaine (אם כתבתי נכון..)

-אני חושבת שאני אהפוך את זה למסורת, בסוף כל פרק אני אמליץ על פאנפיק/סיפור באנגלית/עברית מכל מיני סוגים. אם מישהי רוצה המלצה לסוג מסויים של סיפור/פאנפיק וכו' היא יכולה לכתוב בתגובות-


Bạn đang đọc truyện trên: Truyen247.Pro