תהנו מהפרק הזה כי הוא האחרון

):

"חביאר, תפסיק," נאנחתי ודחפתי אותו מהמיטה שלי לרצפה. הוא התכווץ ושפשף את הכתף שלו.

"את כל כך אלימה!" הוא נאנח ואני ציחקקתי. במקום לטפס חזרה למיטה שלי הוא התיישב על הכיסא שליד השולחן שלי ולקח את הגיטרה שלי. הוא הסתכל עליי בזמן שפרט עליה כמה אקורדים.

"אז, מה את לובשת הלילה?" הוא שאל.

חייכתי אליו, "זה סוד." למען האמת, אני אפילו לא יודעת מה אני אלבש. בטח כבר נגמרו להן השמלות כי לבשתי כל כך הרבה עד עכשיו בתוכנית. ג'ו אמורה לבוא עוד חצי שעה.

חביאר נעץ בי מבט לפני שאחותי הקטנה רצה לתוך החדר. סופי עמדה לומר משהו לפני שהיא ראתה את חביאר. ובדיוק כמו בפעם הראשונה שהם נפגשו היא עמדה שם המומה בשתיקה, פתחה וסגרה את הפה שלה לפני שצרחה צרחה קטנה. היא יצאה מהחדר בריצה וטרקה את הדלת בדרכה. לפעמים אני חושבת שיש לה בעיות נפשיות.

"אה, מצטערת על זה. שוב." מלמלתי, הפנים שלי חמות ואדומות.

חביאר הסתכל עליי לרגע לפני שהתחיל לצחוק. הוא כרך את זרועותיו סביבי וגיחך לתוך הצוואר שלי.

"אני אוהב אותך אחות." הוא צחק.

הרמתי גבה, "אה באמת? אל תגזים," הקנטתי.

הוא הניד בראשו ונישק אותי במצחי, "זה בסדר, את עדיין הקנדי האהובה עליי."

עמדתי להגיב כשג'ו והצבא שלה נכנסו לחדר שלי. זאת בטח הסיבה שסופי באה לכאן מלכתחילה.

"טוב, מאהב החוצה, אתה עדיין צריך לקחת את הדייט שלך."

הוא משך את זרועותיו ממני בחוסר רצון ונאנח."אל תתלונן. אני אלך לדייט עם רוז." נזפתי בו עם חיוך. חביאר הצדיע לה וחייך חיוך רחב עם גומות. אני נשמעת כמו מעריצה. "איי איי קפטן." הוא קרץ לי והלך.

לא זכיתי בתוכנית, ובמפתיע גם לא לינדזי למרות אבא שלה, הוא בטח ויתר על לשחד את כולם כשאליוט נעצר. איש חכם. במקום זה רוז זכתה, אמריקה התאהבה עם הרקדנית הנהדרת, המשוגעת והמוכשרת; מי לא יתאהב בה?

חביאר לוקח את רוז לנשף המפואר הלילה בתור הדייט שלו. ואני הולכת עם צ'ארלי. כמה תמונות על השטיח האדום וברחבת הריקודים ואז נחליף חזרה את הדייטים.

ואני אהיה תקועה עם הילד האידיוטי.הילד האידיוטי האהוב עליי.

ג'ו והצבא שלה הושיבו אותי על כיסא המוות והוציאו את הנשק שלהם.

רק צוחקת, אבל ברצינות; חמש שקיות מלאות באיפור ותכשירי שיער. זה חיוני?

דרך מצויינת להוריד את הביטחון העצמי של בנות.

עד מהרה מברשות תקפו את הפנים שלי, היו לי ריסים מזוייפים, המון ליפסטיק וקונסילר ופודרה. הרבה פודרה. אבל התוצאה, כרגיל עם ג'ו, יוצאת טבעית, רעננה ויפה בצורה מדהימה. השיער שלי היה מתולתל בגלים שניראו טבעיים עם קצת ספריי לשיער. העור שלי נראה כאילו ביליתי המון ימים בחוף הים ובשמש. שתי קבוצות קדמיות מהשיער שלי נמשכו אחורה ונקלעו לצמה.

התלבשתי בתלבושת של שני חלקים, מחוך לבן עם שרוולי 3/4 וחצאית תחרה לבנה ורפוייה. זה היה אלגנטי ומאוד בוהמי; ביחד עם הלק הכחול שלי, העקבים והתכשיטים.

בדיוק כשסיימתי פעמון הדלת הדהד דרך הבית מתריע לכולם שצ'ארלי פה. ג'ו עזרה לי לרדת במדרגות ואני הגעתי למטה וראיתי את צ'ארלי בטוקסידו ועניבה אדומה. הוא חייך אליי חיוך ידידותי, "את נראית טוב אנני."

חייכתי חזרה אליו, "רק תחכה עד שתראה את רוז."

הוא שילב את ידו בשלי ואנחנו עשינו את דרכנו, צוחקים, למוסטנג בסגנון הישן, והנהג הסיע אותנו למלון הילטון, שם הנשף המפואר יערך. עד מהרה המכונית עצרה מול המלון. פאפארצי  עמדו ליד הדלתות והאורות בהקו. 20 הבנות האחרונות כולן הוזמנו לנשף עם הדייטים שלהן. ואני יכולתי לזהות כמה אנשים שהלכו על השטיח האדום לתוך המלון. הוזמנו גם המון מוזיקאים, הנשף כלל מוזיקאים ושחקנים ושחקניות ודוגמנים ודוגמניות ואת כל מי שיש לו שם בעולם. אז אתם יכולים להבין למה הייתי לחוצה. זה יהיה המקום הכי טוב למתקפת טרור; אם יפוצצו את המקום הזה, יותר מחצי מהיוצרים הידועים בעולם הזה ימותו. 'מחשבות חיוביות, מחשבות חיוביות,' אמרתי לעצמי במוחי. צ'ארלי עזר לי לצאת מהמכונית כשהגיע הזמן שלנו והמצלמות שאגו.

"אנאבל, מה את חושבת על הניצחון של רוז בתוכנית?"

"את וחביאר במערכת יחסים סודית?"

"את בהיריון, אנאבל?!"

כתבים דחפו את המיקרופונים שלהם לפנים שלנו בזמן שהאבטחה נאבקה לדחוף אותם אחורה. התבקשתי לעשות כמה תמונות על השטיח, ואחר כך עשינו את דרכנו פנימה. המלון היה מלא באנשים עשירים ומפוארים, מה שבטח מסביר למה איגי אזליה הייתה מוזמנת. (fancy...). בגלל שהיא כל כך מפוארת. (i'm so fancy...). אני די בטוחה שראיתי את צ'ארלי XCX ליד הפסל שליד המזרקה. הצלם צ'ארלי ואני עקבנו אחרי כולם במורד המסדרון בשביל להגיע לנשף המפואר.

כשהאיש בדלת פתח לנו את הדלתות הייתי מודהמת לראות את הקישוטים שמילאו את האולם. הלהקות והמופיעים השונים על הבמה ניגנו מוזיקת רקע יפהפיה בזמן שאנשים הגיעו. צ'ארלי ואני דיברנו עם המון אנשים מהתוכנית והייתי ממש מופתעת שכמה אנשים מדהימים באו ואמרו לי שלום כמו לו - פאקינג - רד! הילדה הזאת היא גאון. ואני די בטוחה שעברתי ליד ביונסה. ביונסה. זה כל כך מדהים! כאילו זה יכול לקרות רק בחלומות הכי פרועים שלי. אני באותו חדר עם וואן דיירקשן. אפילו סלינה גומז אמרה לי שלום. אבל אף אחד מהם היו מי שאני באמת מחפשת. ומצאתי אותו רק אחרי חצי שעה כשהלקה (5 Seconds of freaking Summer) סיימו להופיע וכולם הלכו לכיוון הדלת כדי לומר שלום לחביאר והדייט שלו. הם נכנסו, יד ביד, וחייכו לכולם. כל אולם הנשפים מחא להם כפיים כשהם נכנסו. רוז נראתה יפהפה עם שמלת הנשף הארוכה שלה בצבע שני. מה שחשבתי שהיה מצחיק הוא שחביאר לבש עניבה כחולה שהתאימה לי בזמן שצ'ארלי לבש עניבה אדומה שהתאימה לרוז. גיחכתי מזה כשחביאר עבר לידי, קורץ לי.

בקרוב, אחרי שחביאר אמר שלום לכולם כשרוז בידיו, צ'ארלי עזב אותי בשביל ללכת לרוז כשזרועות עדינות נעטפו סביב מותניי ממאחורה. שפתיים נצמדו ללחי שלי בעדינות ואני הסתובבתי בזרועותיו כדי לחייך אל חביאר.

"את כל כך יפה," הוא אמר כשהוא נישק את שפתיי. יכולתי להרגיש את הקהל בוהה בנו ושמעתי כמה בנות מתנשפות בהפתעה - ללא ספק הבנות שהיו בתוכנית. אפילו לא ניצחתי. אבל חביאר לא דאג לגביהם אז החלטתי שגם אני לא.

"אה, אתה נראה בסדר." ציחקקתי. הוא החמיץ את פניו וניסה לדחוף אותי כשכרכתי את זרועותיי סביב צווארו, מושכת אותו קרוב יתר אליי.

"אני רק צוחקת חאב," (זה נשמע כל כך גרוע בעברית! תדמיינו שזה לא. -הערת המתרגמת.) ציחקקתי ונישקתי את הלחי שלו, "אתה גם יפה."

הוא גלגל את עיניו ורטן, "אני פאקינג חתיך אוקיי."

הרמתי גבה "וואו, תרגע ג'סטין ביבר, יש לך מלא אגו."

חביאר גיחך לפני שלחש לי, "אולי תחזרי על זה בקול רם יותר, הוא בדיוק מאחורייך."

"או מיי גאד," הסמקתי והסתובבתי לראות את ג'סטין ביבר. למזלי הוא לא שם לב למה שאמרתי אבל כמה דוגמניות כן שמו לב. (בבירור הוא לא עם סלינה.)

חביאר צחק בקול מאחוריי עד שחבטתי בזרועו. הוא נתן לי מבט לפני שלקח אותי חזרה בזרועותיו.

הוא החזיק במותניי בזמן שעטפתי את ידיי מסביב לצוואר שלו ואנחנו רקדנו למוזיקה. (אד שירן מושלם בלייב וזה גם השיר האהוב עליי - Thinking Out Loud).

"זה מזכיר לי את הדייט הראשון שלנו." חייכתי.

"אה, פסטיבל המוזיקה. אני צריך לקחת אותך לעוד דייט, את לא חושבת?"

ציחקקתי, "אני כבר שלך."

שפתיו נגעו בשפתיי, "יופי."

במשך הערב, חביאר קיבל המון בקשות לריקוד מהמון בנות ואני קיבלתי גם כמה, במפתיע, מכמה בנים. (כמו הארי פאקינג סטילס) אפילו לא ידעתי שאני כל כך מעריצה אנשים עד הלילה. אבל אחרי כל ריקוד תמיד סיימתי בזרועותיו של חביאר מת'יוס, איפה שאני שייכת. הלילה הזה היה מעבר למושלם.

אבל הוא השתפר.

חביאר היה על הבמה מופיע. זה היה אחד השירים האהובים עליי שהוא כתב. Love on, till morning comes. אני זוכרת שהוא ניגן אותו בוקר אחד אחרי שנרדמנו בחדר המוזיקה.

Darling, I will love you

till your heart is mine

I will love you,

till the stars don't shine

And darling,

I will love you till the morning comes

חביאר ניגן בגיטרה האקוסטית שלו בזמן שהמלווים שלו; כינור, צ'לו ופסנתר נגינו בהרמוניה איתו. דמעות הופיעו בעיניי כשהקול היפהפה שלו מילא את אולם הנשפים ואבא שלו, שישב בצד אחד שלי הסתובב אליי.

"תודה רבה בל, החזרת את הבן שלי."

חייכתי אליו בביישנות בזמן שהוא המשיך, "ושמעתי הרבה מהדברים שלך. אני יודע שאת היית זאת שעוררה את כל המוזיקה והיצירתיות בחביאר חזרה."

"זה היה שם כל הזמן הזה, הוא רק היה צריך למצוא את זה."

מר מת'יוס הניד בראשו, "לא, הוא היה צריך למצוא אותך." (או.מיי.פאקינג.גאד. הוא כלכך חמווודדדדד) אני לא חושבת שהלחיים שלי יכלו לסבול את זה יותר.

"אנני, ראיתי חלק מהעבודה שלך, ביוטיוב וכמה מהעבודה המקורית שלך שחביאר הראה לי. יש לך כישרון מדהים. זה יהיה לי לכבוד לייצג אותך עם Golden Records."

זה מה שאי חושבת שזה?! פאקינג חוזה הקלטות?!

"או מיי גאד, זה יהיה חלום שמתגשם!" זה בכלל אמיתי?!

מר מת'יוס פשוט צחק, "העולם באמת צריך לשמוע את העבודה שלך. אם תבואי למשרד מחר בבוקר נוכל לארגן את הכל."

כמעט חיבקתי אותו, "תודה, תודה, מיליוני תודות!" הוא גיחך ואז אמר, "זה מגיע לך אנני."

ישבתי קפואה בתדהמה כשהחלום שלי הופך למציאות, וצפיתי בחביאר מסיים לשיר את השיר שלו על הבמה לפני שהוא חייך אל הקהל.

"השיר הזה הוא בהשראת החברה היפהפיה שלי, אנאבל קנדי."

מחיאות כפיים מילאו את אולם הנשפים ורוז קרצה אליי. שריקות נשמעו ואני נדחפתי מהכיסא שלי על ידי מר מת'יוס בעצמו. הבנתי את הרעיון ורצתי אל הבמה, כורכת את זרועותיי מסביב לחביאר.

"אני אוהבת אותך," לחשתי. הוא הצמיד את שפתיו לשפתיי כתשובה. יכולתי למות מואשרת כאן ועכשיו.

זה רשמית הלילה הכי טוב בחיים שלי.

כמו שאמרתי קודם, הכותבת מתלבטת אם להכניס תסיפור לתחרות של הפרסים של וואטפד. ובגלל שהסיפור הזה הוא מדהים והכותבת מדהימה וחמדמדה וקוליבולית בהחלט וכולנו אוהבות אותה ואת הסיפור (חסר לכן שלא) אז כולנו ניכנס לקישור למטה, נלך לסוף הפרק ונקרא (או לפחות ננסה) לקרוא את מה שהיא כתבה. וברגע שנראה משהו שכתוב בו וואטי אוורדס (Watty Awards) עם מלא תגובות לידו אנחנו ניכנס ונגיב לה 'כן' ונעודד אותה ונאמר לה כמה שהסיפור מושלם ושהיא מוכשרת בצורה קוליבולית בהחלט. (אתן יכולות גם לציין משהו שקשור לישראל וזה ואז זה יהיה מאגניב כזה כי מלא בנות מישראל יגיבו לה וזה וזה..). כדי לכן מאוד מאוד מאוד לעשות את זה כי אתן יודעות מה יקרה אם לא תעשו את זה? אני אמצא אתכן ואבוא אליכן בלילה עם סכין ולינדזי. ועד כמה שאני רוצה לפגוש אתכן, אני ממש לא רוצה שזה יקרה בצורה כזאת. (קרדיט ליעל הקוליבולית). זה ממש מגיע לכותבת ואני מתחננת שתיכנסו ואם קשה לכן להגיב באנגלית וזה פשוט תרשמו yes. תאמינו לי שבשבילה זה אומר הכל. וחוץ מזה מי לעזאזל ירצה לפגוש את לינדזי?! אני אביא את הסכין איתי מרחמים. הכל עדיף מלינדזי.

תיכנסו לקישור, תדפדפו לסוף הפרק ותחפשו במה שהיא כתבה (זה בכתב מודגש) Watty Awards עם מלא תגובות ליד. בבקשה תגיבו גם אתן, גם אם זה רק 'yes'.

 http://www.wattpad.com/79672733-the-search-for-cinderella-chapter-29/page/3

אם אתן לא מצליחות להיכנס דרך הקישור תיכנסו לפרופיל שלי. ברידינג ליסט שלי יש לי מיי פייבורייטס ויש שם את הסיפור. תלכו לפרק האחרון ואתן תמצאו את זה. זה לוקח לא יותר מחמש דקות, אני בטוחה שתוכלו למצוא את הזמן בשביל זה.

המלצות:

הסיפור הראשון הוא סיפור פנטזיה של כותבת מדהימה (אני מכירה אותה אישית מאז שאני זוכרת את עצמי, ומילה שלי היא קוליבולית. ואם יש משהו שאני מבינה בו זה קוליבוליות.) לסיפור קוראים שמיים מוכי ירח והוא במשתמש yaara12. אז רוצו לקרוא. אבל עוד לא כי יש עוד המלצה.

לסיפור השני קוראים קרועה והוא רק בהתחלה שלו. זה הסיפור הראשון של הכותבת. הוא נמצא במשתמש XOnoab. עכשיו לכו לקרוא.