Chào các bạn! Vì nhiều lý do từ nay Truyen2U chính thức đổi tên là Truyen247.Pro. Mong các bạn tiếp tục ủng hộ truy cập tên miền mới này nhé! Mãi yêu... ♥

פרק 6


בקרים במיאמי הם בטח אחד מהרגעים האהובים עליי. השמש זורחת דרך חלון המלון הרחב ומחממת את עורי מוקדם בבוקר, מרגיעה אותי. זה מרענן וזו הדרך האהובה עליי להתעורר. הבוקר הזה היה כמו כל בוקר אחר, אור השמש משתקף על הסדינים הלבנים. לקחתי את הלפטופ שלי ובדקתי את בלוג הריצה שלי, וראיתי שאנשים מגיבים, אכפתיים ובאמת חושבים על התוכן שפרסמתי. רבע שעה לחר מכן, אחרי שלבשתי חולצת בטן ונעלי ריצה, עזבתי את החדר כשמהאוזניות שלי בוקע רמיקס מעולה של סלינה גומז שג'ורדן הכינה בשבילי. כשיצאתי מהמלון האוויר הלח הקשה עליי אך באופן מוזר גם היה נעים בעת ובעונה אחת. מצאתי את הטיילת שליד הים והתחלתי את ריצת הבוקר שלי. הערפילים מהים קיררו את עורי בזמן שרצתי, שקועה במחשבות.

ארבעים וחמש דקות לאחר מכן הייתי בחזרה במקום בו התחלתי, זיעה זולגת על העור שלי, השיער שלי בקוקו מבולגן והפנים שלי אדומות. הירכיים והעור מסביב לבטני שרפו. בקיצור, הייתה דוחה והייתי חייבת להתקלח במהירות האפשרית. למזלי לא פגשתי אף אחד בדרך חזרה לחדר המלון שלי. ג'סמין עדיין ישנה במיטתה כשנכנסתי למקלחת. כשהייתי לבושה באופן יותר ראוי; גופיית סטרפלס שחורה צמודה, שורטס גבוהים פרחוניים ואולסטאר לבנות, הייתי מוכנה לפגוש אנשים.

אחרי שג''סמין התעוררה והתלבשה ירדנו לארוחת בוקר משותפת עם שאר הבנות.תנו לי לספר לכם שיש המון מוזלי וזה הדבר הכי טוב בפלנטה. אבל כשנכנסנו לקפיטריה הזמנית הייתה אווירה של פחד ולחץ. אז הבנתי שהיום יום ראשון, מה שאומר שחמישים בנות ילכו הביתה הלילה. זה עשה לי בחילה. הרבה יותר מדי טוב לי במיאמי, עם הגלישה והחום והאנשים - או לפחות רוב האנשים. נהניתי מהזמן רחוק מאלישיה והקול הצפצפני שלה. אפילו שהן פה, אני בקושי רואה את סטייסי וביאנקה ואני אסירת תודה על כך. לא רציתי לחזור לגיהנום ב-בברלי הילס ולמדשאות הפלסטיק. מיאמי הפכה לבית רחוק מה'בית' תוך כמה ימים. הלחץ פגע בי בבת אחת, הפאניקה חדרה לורידים שלי וידעתי שאני צריכה לצאת החוצה. המחשבה לעזוב את גן העדן הזה ולחזור למקום הכי גרוע על כדור הארץ ערערה אותי לגמרי והפחידה אותי. פחדתי מאלישיה, מהתאומות, מלהתאגרף עם אנשים מדהימים בשביל להרוויח כסף כדי לשרוד בעצמי. רצתי מהקפיטריה וניסיתי לנשום עמוק. הראש שלי הסתחרר מהר מדי בשביל הגוף שלי אבל ניסיתי להישאר זקופה והתרכזתי בנשימות שלי. הצלחתי ללכת החוצה ולחצות את החצר עד לחדר הכושר.

לשאוף, לנשוף... לשאוף, לנשוף.. לשאוף, לנשוף...

הריח של חדר הכושר הציף את החושים שלי כשנכנסתי,כמו חיבוק חם ממשהו מוכר. הלכתי לשק האגרוף והתחלתי להתאמן. אגרוף ימין, שמאל, 1,2,3 שוב. הקצב של האגרופים שלי שמכים בשק האט את הדופק שלי ומעט לאחר מכן הוא תאם לקצב האגרופים שלי. הראש שלי התנקה ממחשבות ואני התחלתי לנשום בקצב סדיר. הוצאתי את כל האדרנלין על שק האגרוף עד שהשרירים שלי כאבו מדי. עצרתי בשביל לנשום עמוק והסתכלתי סביבי. כמה בנות עם אוזניות רצו על ההליכונים, כמה על האופניים. כמה בחורים התאמנו עם המשקולות, אל בכללי המקום היה די ריק. נשארתי בחדר הכושר עוד חצי שעה והלכתי. אחרי שהתקלחתי בפעם השניה מצאתי את ג'ורדן שרועה על המיטה בחדר שלי.

"את בסדר?" היא שאלה, דאגה בקולה. היא הייתה היחידה שידעה על ההתקפי חדרה שלי. הנהנתי, "כן, אני אהיה בסדר."

***

לימוזינות חיכו ברחוב שמחוץ למלון ואנחנו הובלנו בקבוצות לרכבים המפוארים, המוכנים לקחת אותנו למוקד. קוד הלבוש היה שמלה שחורה קצרה, אז כולנו היינו דומות, ועדיין שונות מאוד. הנסיעה בת ה10 דקות למוקד הייתה מלחיצה במיוחד. לא ידעתי שהשתתפות בתוכנית יכולה להיות כל כך חשובה לי. כשהגענו ניתנו לנו המספרים שלנו שוב והובלנו לחדר ההפקה הגדול. שורות ממאה כיסאות ממוספרים סודרו בקפידה, מסביב לבמה שחורה קטנה. מרקוס הופיע, מוקף בעוזרות וסטייליסטים.

"ברוכות הבאות בנות, לכו תמצאו את המושב עם המספר שלכן."

היה בלגן גדול כשניסינו לעבור בין השורות כל כך הרבה בנות בבת אחת, אבל לבסוף מצאתי את הכיסא שלי איפשהו באמצע. עברה בערך שעה עד שכל האורות כובו חוץ מאורות הבמה והבמאי צעק אקשן.

"ברוכים הבאים לסס ההדחות הראשון של החיפוש אחר סינדרלה. הלילה, חמשים בנות יעזבו אותנו לצערנו. בלי להתעכב עוד רגע, תנו לי להציג לכם את נוח ג'יימס, המתאגרף הצעיר הטוב ביותר בארצות הברית!"

הבנות מחאו כפיים כשהנער המהורהר הלך במעבר לבמה. מרקוס טפח על גבו. נוח נתן לקהל ולמצלמות רמז של חיוך בעוד הם המשיכו.

מעט לאחר מכן, מגש עם עשרה ורדים ניתן לנוח, כדי שיביא את הורדים לעשר הבנות הראשונות שיודחו. הוא התחיל עם אחד האגפים. המוסיקה הייתה מלחיצה, והיה אפשר להרגיש את הלחץ של הבנות. הוא הלך לאט בין הבנות ומעט לאחר מכן עשר בנות בכו בהיסטריה בעוד תשעים אחרות נאנחו בהקלה. אחרי שהבנות לוו החוצה הייתה הופעה מוסיקלית על הבמה והפסקת פרסומות. כך המשיך הלילה, עשר בנות הודחו בכל פעם. כשהוא הגיע לאגף שלי הלב שלי התהפך בחזה שלי. הוא עבר ליד השורה שלי והאט כשהוא התקרב אליי. הוא הסתכל לי בעיניים ואני התכווצתי מעט. אבל אז הוא המשיך ללכת ועצר ליד הבת שלידי, והושיט לה ורד. אך לא יכולתי לשמוע את הבכי שלה; הלב שלי דפק מהר מדי. אני בטוחה. אני עוברת לשלב הבא.

Bạn đang đọc truyện trên: Truyen247.Pro