פרק 4
אף אחד לא יודע

"בטח כולכם תוהים איך היה המפגש עם מר פופולארי והאם התפתחו הדברים בינינו. או שזה בעצם לא מעניין אף אחד מכם ואני מגזים.

אך בכל אופן אשתף.

אני מבולבל בצורה בלתי ניתנת לתיאור ומרגיש שנפלתי עוד יותר אל תוך המצב הבעייתי בו אני חושק במר פופולארי.

אני לא אשקר, הוא הביע עניין רק בי, אבל יחד עם זאת לא.

הוא אמר דברים נעימים, אך לאחר כל אחד זרק כמה דברים לא נעימים, מה שהותיר אותי מבולבל לחלוטין ודי עצבני אם יורשה לי להגיד.

אז כרגע אני צריך לחשוב עם עצמי על הקשר עם מר פופולארי ומה קורה איתנו עכשיו, אחרי המפגש הזה ואחרי שתי הנשיקות המתוקות שחלקנו.

אין לי מושג קלוש איך אצליח להירדם עם המחשבות עליו, אשמח אם תאחלו לי בהצלחה, הבחור העלוב והמבולבל, L."

פרסמתי את הפוסט כאשר שבתי הביתה.

באותו הרגע שהארי השיב אותי הנה אני מיהרתי אל המחשב והקלדתי את מה שעלה בראשי.

כשסיימתי, התקלחתי ולאחר מכן נשכבתי במיטה, בוהה בתקרה ומאפשר למחשבות שרציתי להדחיק לצוף שוב לראשי.

הוא ללא ספק התנהג מוזר ואני לא מצליח להבין אותו עד הסוף.

לא לקחתי ברצינות את הדברים שהוא אמר, אבל הם בכל מקרה הצליחו לפגוע באיזה נקודה בי. הם גרמו לי גם לפקפק בכוונות שלו וברצונות שלו. תהיתי האם הוא אמר את האמת כאשר סיפר כי הוא לא סטרייט, כיוון וזכור לי כי אף אחד לא חושד שהוא הומו. תהיתי האם הוא מעוניין בי או שהוא סתם רוצה להשתעשע.

תהיתי, ותהיתי, ותהיתי.

עד שלפתע צליל הודעה נשמע מהנייד שלי.

הארי סטיילס: "חשוב לי שתדע שעם כמה שהייתי מוזר, נהניתי מכל רגע.."

בלעתי רוק. היה לי את המספר שלו כיוון והוא בירר מה הכתובת שלי לפני שאסף אותי היום.

אני: "באמת? קשה לי להאמין. הרי אני לא מנשק טוב, ואני גם זונה שמתנשקת בדייט ראשון.. לא כל כך הצלחתי להבין אותך, הארי, אבל בסדר.."

הארי סטיילס: "אני מצטער.. לא התכוונתי לשום דבר ממה שהזכרת עכשיו. אני פשוט.. אני אסביר לך מתישהו, מבטיח. פשוט תדע שגם אם אני לפעמים משמיץ אותך או מעט תוקפני אז זה לא מכוון ואני חושב שאתה בן אדם מסקרן ומדליק שהייתי שמח להיפגש איתו שוב ולהכיר אותו יותר.."

אני: "אני לא יודע איך להגיב.. בכל אופן, אני אשמח לצאת איתך שוב כי גם אם מעט נפגעתי ממך, הרגשות שעוררת בי מחפים על זה כמעט במאה אחוז."

הארי סטיילס: "אני שמח לשמוע שעוררתי בך רגשות.. ואני כל כך מצפה לראות אותך ולנשק שוב את השפתיים היפהפיות, הרכות והממכרות שלך.. אין לך מושג מה גרמת לי להרגיש כשהתנשקנו.."

חיוך לא רצוני התפשט על פניי ואני מיהרתי למחוק אותו, לא רוצה למהר לחשוב שהבנתי אותו ואת הכוונות האמיתיות שלו לגביי.

אני: "לילה טוב, סטיילס. נתראה מחר."

הארי סטיילס: "לילה טוב, בייבי.."

השלכתי את הטלפון הרחק על הרצפה וקברתי את ראשי בכרית, מתפלל שלא אקום מחר בבוקר למציאות מוזרה ושהכל יהיה בסדר ורגיל שוב.

פקחתי את עיניי, קם מהמיטה ומתחיל להתארגן ללימודים.

לא היה לי כוח לעשות דבר, הייתי עייף כי לא הצלחתי להירדם כל הלילה בגלל המחשבות על הבחור בעל העיניים היפות.

התהלכתי אל המטבח, מבחין בנוכחות אמי ומחייך.

"בוקר טוב, אמא.." לחשתי אליה ונשקתי למצחה בזמן שהיא ישבה לצד שולחן האוכל וקראה עיתון, נוגסת בפרוסת לחם.

"בוקר אור, מתוק שלי. איך היה אתמול? לא שמעתי שחזרת, נרדמתי מוקדם.." היא הניחה את העיתון בצד וניהלה איתי שיחה בזמן שהכנתי לעצמי שוקו קר.

"היה.. מעניין." השבתי בקצרה וערבבתי את המשקה החלבי היטב, מחזיר את מבטי לאמי ומבחין בעיניה הבוחנות.

"מי הבחור? אפשר לשמוע עליו קצת?" גלגלתי את עיניי.

"זה לא כזה ביג דיל, את לא חייבת לשמוע על כל אחד בחיים שלי.." לחשתי, ממעיט מערכו של הארי.

"סך הכל יצאנו, הוא לא כל כך חשוב לי שאמא שלי צריכה לשמוע עליו.." הוספתי והיא חייכה.

"אם אתה בטוח.." מלמלה ונגסה שוב מהפרוסה.

סיימתי לשתות את השוקו שלי וניגשתי אל דלת הכניסה לביתי.

"יום טוב!" צעקתי אל אמי.

"יום טוב, מותק!" היא השיבה בצעקה ואני צחקקתי, יוצא מהבית וטורק אחרי את הדלת.

הגעתי אל בית הספר, תוהה כיצד אני אמור להתנהג עם המצב החדש ולאחר מכן מחליט שפשוט אזרום עם כל סיטואציה שתבוא.

נכנסתי אל בית הספר, אשר המסדרונות היו סואנים מתלמידים רבים.

חיפשתי בעיניי את הארי, בין קבוצות התלמידים הרבות.

מצאתי אותו, עם חבריו, ותהיתי האם לגשת אליו.

בחרתי שלא לעשות את זה, אלא לעבור לצידו, להביט בו ולהמשיך כיוון ורציתי לראות אם הוא יפנה אלי.

אז עברתי לצידו והוא אכן הבחין בי וניגש אליי.

"בוקר טוב.." הוא לחש במבט מוזר שלא הצלחתי לפענח.

"בוקר טוב.." לחשתי גם כן בזמן שהוא תפס בידיי ומשך אותי משם.

"מ- מה?" מלמלתי כשיצאנו מחלל בית הספר אל החצר, שהייתה ריקה מתלמידים.

הוא נעמד למולי ושחרר את ידי, מביט בעיניי.

"שכחתי להגיד לך משהו.. אממ.. לא יודע בדיוק איך להגיד את זה מבלי שתיפגע.." מלמל בבלבול ואני בלעתי רוק, מחבר במוחי את המחשבות ומבין בעצמי.

נשמתי נשימה עמוקה ונאנחתי לאחר מכן, מביט בו במבט מעט מאוכזב.

"אף אחד לא יודע.. נכון?" הוא פשוט הביט בי ולא הוציא מילה מפיו, מה שאישר את מילותיי.

"אף אחד לא יודע שאתה הומו.. הבנתי.." מלמלתי ולאחר מכן פשוט רצתי משם.

---
לא ערוך, נא לא להרוג אותי..

ושוב אומרת, אני סתם זורמת עם הפאנפיק הזה אז פשוט.. כן
אוהבת המון המון ושמחה להמשיך לכתוב!!
20.04♥